גאולת ישראל

גילוי נורא שגילה מוהר"ן מברסלב לתיקון על פגם הברית לומר את אלו העשרה מזמורי תהילים שהם נגד עשרה מיני נגינה גילוי שמימי אשר לא נשמע כמוהו ואמר בפירוש שמי שיגיד העשרה מזמורים באותו שקרה לו מקרה בלתי אין צריך לפחוד כלל כי בוודאי נתתקן. מוהר"ן העמיד ב' עדים, את ר' אהרן הרב מברסלב ואת ר' נפתלי מנעמרוב להיות כעדים נאמנים שכל מי שיבוא על קברו ויתן פרוטה לצדקה ויאמר את אלו העשרה מזמורים ישתטח לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו ולהעלותו משאול תחתית. מצורף תפילה נוראה ממוהרנ"ת זיע"א אשר חיבר לאמרה לאחר אמירת התיקון אך אינה בהכרח חלק מהתיקון אלא כתוספת להשיח את הלב.

רבי ישראל דוב-בער אודסר זצ"ל. רבי ישראל דב אודסר נולד בטבריה בכסלו תרנ"ז, לאביו ר' אייזיק שלמה מחסידי קרלין. מנעוריו המו בקרבו געגועים לקרבת ה'; היה משכים קום עוד לפני גיל בר-מצוה ל'תיקון חצות' ואמירת תהילים בעוד לילה; היה עורך תעניות ומסתיר זאת מהוריו. לב רחום פעם בקרבו, ולעתים רבות היה מגיע ל'חיידר' ללא לחם, לאחר שנתן בדרך את לחמו לעני. לאחר היכנסו למצוות, היה לבן-בית אצל הרה"צ רבי מרדכי חיים המכונה רבי מוטל מסלאנים, כן הסתופף במחיצת זקני החסידים ואנשי המעשה בטבריה של הימים ההם. אך טרם מצא רוויה; הוא הרגיש בחסרון הכלים להתמודד מול הניסיונות העוברים עליו כמבקש ה'. בהיותו בן שבע עשרה גילה באורח פלא את אורו של רבינו, בדמות ספר נטול כריכה המוטל באשפה; היה זה הספר הקדוש 'השתפכות הנפש'. הוא החל מקיים את הנאמר בו, כשהוא יוצא אל ההרים סביבות ישיבת 'רבי מאיר בעל הנס' בה למד, שופך כמים לבו, ונפשו מוצאת רוויה. הוא ראה בחוש כיצד ההתבודדות סוללת דרכו אל ה' יתברך. לאחר שנגזל הספר מידיו, התפלל לה' שיפגיש אותו עם חסידי ברסלב. תפילתו נענתה, כשבהשגחה מופלאה הגיע לבית הוריו החסיד הדגול ר' ישראל קרדונר זצ"ל, הם נקשרו זה לזה בקשר בל ינתק. לימים התבטא רבי ישראל בער: "זכיתי להכיר את רבי ישראל קרדונר, וראיתי מה זה יהודי, מה זו אמונה ומה זו תפילה" – – – כל ימיו היה מתאר בערגה וברטט את עבודת הבורא המופלאה של מורו. אחרי הסתלקות מורו רבי ישראל קרדונר, בט' בחשון תרע"ט, חָבר רבי ישראל דב אודסר אל חסידי ברסלב דאז בירושלים, כרבי נפתלי כהן, רבי שלמה וקסלר, רבי גדליה ברגר ורבי נתן בייטלמכר. לא מעטים מהחסידים בני הדור הקודם ושחיים כיום, התקרבו דרכו לאורו של רבינו. הלבביות שקרנה ממנו, דבקותו בה' ושמחתו, השפיעו על רבים. כל ימיו השתוקק לציון רבינו שבאומן, וזכה להגיע לשם עוד בתקופת מסך הברזל. גם בשנתו האחרונה, כשהוא זקן וחלוש, הביע רצונו לנסוע לאומן לראש-השנה במסירות נפש. כמורו רבי ישראל קרדונר, עסק רבי ישראל דב אודסר כל ימיו בהדפסת והפצת ספרי רבינו; חסך פרוטה לפרוטה ואף כיתת רגליו במסעות ארוכים בארצות הגולה למטרה נשגבה זו. לפני פטירתו, הפקיד בידי נכדו רבי עמרם הורביץ ז"ל את המשך ניהול העסק הקדוש של הדפסת הספרים, אשר עדיין חי ופועל ומנוהל על ידי נכדיו, ואשר כבר הפיץ מיליוני ספרי רבינו בכל רחבי תבל, כצוואתו הקדושה של מוהרנ"ת. בח"י בחשוון תשנ"ה, עלתה נשמתו לגנזי מרומים.